07אוק
2015
0
איך לבחור חוג. תמריס.

להיות ברישניקוב

או

איך לבחור חוג…

 

כבר מגיל מוקדם התחלתי להתעניין בחוגים בשביל תמר. חוגים זה מפתח, מעשיר, מֵחָבְרֵת (יש מילה כזו?…). אבל בטיפת חלב אמרו לי שזה מוקדם מדי… שכדאי שהילדה תלמד להיפטר מהגזים ולהתהפך נכון…

אז חיכיתי לגיל שלוש וחצי.

כשקיבלנו את הפליירים של המתנ”ס עם הפירוט של כל החוגים- רציתי לרשום אותה לכולם… ריקוד, פסנתר, טניס, שחמט, אולי משהו באמנויות לחימה…

אבל הבנתי שזה יכול להיות קצת עמוס. בכל זאת הילדה צריכה לישון, לצייר, לשחק עם הנזלת של עצמה ולבהות בי מסדרת אחריה את החדר… אז הסתפקנו בחוג ריקוד, או בשם שנתנו לו בפלייר- “מחול יצירתי”.

הגיע יום שלישי ובשמחה וששון הלכנו לשיעור ניסיון.

קבוצה של ילדות לבושות בבגדי בלט קידמו את פנינו. הן נראו כאילו ירדו הרגע מהבמה של הבולשוי- חצאיות טוטו, נעלי בלט מקצועיות, בגדי גוף בכל הצבעים (אוקיי, ורוד בעיקר). מהממות.

אז דבר ראשון תחקרתי את האימהות שלהן היכן הבולשוי מוכר את התלבושות שלו. מסתבר שהן גם עולות די הרבה רובלים…

נכנסנו לשיעור. חיפשתי בסטודיו את הספסל של ההורים… לא מצאתי. איפה בדיוק אני אמורה לשבת ולצפות בבת שלי מחוללת את השפגט הראשון שלה? (את אלו שהיא עושה בבית כשהיא מחליקה על הצעצועים שלה אני לא סופרת…). מסתבר שאני לא אמורה לשבת. כל ההורים, כולל כולם, יוצאים להמתין בחוץ. הסבירו לנו משהו בקשר לזה שהילדות לא מתרכזות כשההורים שלהן מוחאים להן כפיים, מעודדים אותן בקולי קולות, מצלמים אותן ללא הפסקה עם פלשים מסנוורים לפרצוף… לך תבין.

אז כל ההורים יצאו החוצה וישבו במסדרון כאילו הם בעונש. כולם מבינים שהם צריכים למצוא לעצמם עכשיו תעסוקה לארבעים וחמש דקות. 

הסקרנות שלי גברה עליי. אז ניסיתי להקשיב דרך הדלת הסגורה של הסטודיו. דמיינתי לי את המורה מסתובבת עם מקל וחותלות כמו דבי- המורה לריקוד ב”תהילה” (זוכרות?) וצועקת לבנות:

?You’ve got big dreams? You want fame

!Well, fame costs. And right here is where you start paying … in sweat

 

ואז הייתה אמורה להתנגן מנגינת הפתיחה והבת שלי הייתה אמורה לפרוץ ביחד עם הבנות האחרות מהאולם ולרקוד עם לירוי על הפסנתר של ברונו. פרופסור שורופסקי גם היה אמור לצוץ שם איפשהו… איזו התרגשות… איזו חגיגה! פיים!!!

 

במקום זה שמעתי את יובל המבולבל מחרחר ברקע. “ביל-ביל בולים, ביל-ביל בולים…”

שמעתי גם את המורה קוראת לעבר הבנות מילים בצרפתית- פלייה, שאסה, פה דה בורה… חלק מהמילים היו מוכרות, חלק פחות, חלק אני בטוחה שהיא המציאה…

הסתכלתי שוב לכיוון ההורים. חלקם נעלמו, חלקם בוהים בסמארטפון, חלקם נרדמו…

אחרי ארבעים וחמש דקות (שנראו כמו נצח), נפתחה הדלת והבנות יצאו החוצה.

גם תמר יוצאת, כולה זורחת (מאושר, לא מזיעה).

“איך היה תמרי”?

“כיף אמא”

“מה רקדת?”

“שיר של יובל המבולבל”

“תרצי לבוא שוב?”

“בטח! אמא, אפשר ארטיק?…”

ובזה נסגר הדיון.

אז נרשמנו לחוג. כמובן שקנינו בגד גוף עם חצאית ונעלי בלט. בחותלות כבר עצרתי.

 

איך לבחור חוג?

אם גם אתן נמצאות בשלב הזה של בחירת חוג לאוצר- כמה טיפים קטנים שיהפכו את הבחירה לקלה ונוחה יותר:

  • זכרו שהילד הוא זה שהולך לחוג- לא אתן. אל תכריחו את הילדה להירשם לחוג שהיא לא רוצה בו רק כי לכן בא ילדה רקדנית או שחמטאית מחוננת. אתן אולי מבלות כמעט שעה מחוץ לחדר החוג, אבל הילדה היא זו שנמצאת בפנים. אם היא סובלת, או לא מוצאת עניין בחוג, מהר מאוד היא תפרוש ממנו. אם היא נהנית בחוג- היא שמחה, מגיעה להישגים והביטחון שלה בחוג גדל.
  • אל תוותרו על שיעור ניסיון- לפני שאתם מתחייבות כספית כדאי לבדוק שהילדה והחוג מתאימים אחד לשנייה. שיעור אחד מספיק כדי לבדוק אם הילדה נהנית, אם המדריכה נראית לכם ואם החוג עצמו עונה על ציפיותיכן.
  • אם לחוג נרשמים גם חברים מהגן/מהשכונה זה מצוין. לא הכרחי, אבל בהחלט יתרון שיכול להקל על הילדה במקום חדש וזר.
  • המדריך או המדריכה מהווים גורם משמעותי בבחירת החוג. בררו מה הניסיון וההסמכה של המדריכה, שאלו עליה הורים של ילדים שהיו בחוג, חקרו לגביה באינטרנט. הכימיה של הילדה עם המדריכה חשובה מאוד, חשובה לא פחות גם הכימיה שלכם איתה. לא להתפשר על פחות מיחס אישי נעים ומקצועי ממנה.
  • מספר הילדים בחוג- חשוב לוודא שהתופעה של גנים וכיתות מפוצצות בילדים לא חוזרת על עצמה גם בחוג. חוג זה המקום ליחס אישי לכל ילדה. עדיף חוג פחות פופולארי, אבל כזה שבו הילדה תקבל תשומת לב אישית. ישנם חוגים כמו התעמלות ויוגה ילדים שבו ההשגחה האישית היא הכרחית.
  • הגדירו לעצמכם מטרה לחוג- פיתוח כישרון, פיתוח אסרטיביות וביטחון, תעסוקה וכיף לשעות אחר הצהריים. אם המטרה היא פיתוח אסרטיביות לדוגמא- שקלו לרשום את הילד או הילדה לחוג של אומנות לחימה למשל.
  • מיקום החוג- גם אם הכי קל ונוח לרשום את הילדה לחוג במתנ”ס או הקאנטרי הקרוב, עדיף לבחור חוג שממוקם במקום עם אווירה לבבית, צוות טוב, סדר, ניקיון ונראות נעימה. בית חם שווה נסיעה קצרה.
  • התמקדו בשני חוגים, אל תעמיסו על הילדה יותר מזה. שאר ימות השבוע יכולים להישאר פנויים לגינה, חברים וגם פשוט בשביל להיות בבית.
  • מחיר- יש פעמים בהם המחירים הנגבים לחוגים הם גבוהים ולא הגיוניים. כדאי לבדוק מה מקובל בשוק, אם במהלך הפעילות יש צורך בהוצאה נוספת על חומרים, ביגוד, ביטוח, הסעות וכו’. לעיתים עלויות אלו גבוהות במיוחד וחשוב לדעת על כך מראש. שימו לב שנותנים לכם דד ליין של מספר חודשים בהם אתם יכולים להתחרט ולקבל בחזרה את הכספים ששילמתם עבור שנה שלמה של החוג.

 

לפעמים יש הרגשה שהחוגים הופכים להיות סוג של אישור לכמה הורים טובים אנחנו. אז זהו, שזה ממש לא אמור להיות ככה. חוגים הם לא כרטיס ביקור הורי וההשקעה שלנו לא נמדדת בכמות החוגים שהילדים רשומים אליהם. שום חוג לא מחליף זמן איכות שלנו איתם.

זהו. הכי חשוב שהילדים ייהנו. כל השאר זה בונוס.

 

לפוסטים נוספים

 

אין תגובות

השב

Pin It on Pinterest

מוזמנים לשתף